עמוד:180

יאנקו מהעיר התחתית | סיפור יהואש ביבר א בשנת 1948 בימי המלחמה , עברנו , כל הילדים והאימהות , מהקיבוץ לחיפה . בקיבוץ המלחמה הגיעה עד לבתים . בחיפה ראינו לפעמים מטוסים בשמים , וברדיו דיברו על פצצות . גרנו בבית גדול . בהתחלה לא גרו בבתים מסביב , אבל לאט לאט באו לשם 5 אנשים מן המלחמה באירופה . האנשים האלה דיברו בהרבה שפות ולבשו בגדים שונים . כל יום טיילנו , אני ושוקה , החבר שלי , בעיר . שוקה לא היה בן הקיבוץ . הוא היה “ ילד חוץ . " הוא ידע הרבה יותר ממני על “ החיים . " הוא סיפר לנו סיפורים ולימד אותנו דברים שלא ידענו . הוא לא פחד משום דבר , ועשה דברים שאני אף 10 פעם לא עשיתי . רק דבר אחד היה יקר לו מאוד : אימא שלו . היא גרה בחולון , והוא נסע לפעמים לבקר אותה . תמיד הוא חזר עצוב . הוא לא סיפר לי שום דבר על אימא שלו . אהבנו ללכת ברחובות העיר . חיפשנו דברים מעניינים בין הבתים . פעם אחת רצנו בין הבתים , ופתאום הגענו לחצר גדולה , ושם , ליד עץ , ישב נער על כיסא 15 גלגלים . על הראש היה לו כובע שחור . לא רחוק , על העץ , היה תוכי ירוק עם מקור צהוב . לנער היו עיניים מיוחדות , חזקות . היה בעיניים האלה כוח חיים . הוא הסתכל . עמדנו ולא ידענו מה לעשות . היה שקט . כל אחד חשב שהאחר יעשה משהו , או יאמר משהו . פתאום התוכי צעק . הנער אמר : “ תיאודור אומר לכם שלום " . 20 שמענו שהעברית חדשה לו . הוא רק עכשיו למד את השפה . “ אתם יודעים לשחק שח - " ? שאל . “ אני יודע לשחק רק דמקה" - אמר שוקה . “ אתה יכול לשחק איתי שח" - אמרתי . “ אני יודע לשחק " . שיחקנו . אחרי חמש דקות כבר היה מט . הוא היה הרבה יותר טוב ממני . 25 “ זה לא משחק טוב . אני אוהב יותר משחקים כמו סימני דרך" - אמר שוקה . “ משחקים כאלה אני לא יכול לשחק" - אמר הנער . הסתכלנו על הרגליים הקטנות שלו . “ שמי יאנקו" - אמר הנער . “ איך קוראים לכם " ? אמרנו לו . 30 “ אנחנו כאן לא הרבה זמן" - אמר יאנקו . “ רק לפני כמה חודשים באנו מפולין " . הוא שאל אותי איזה ספרים אני אוהב לקרוא . הוא לא הכיר את הספרים שלנו . סיפרתי לו על ספרים שקראתי של הנריק סנקביץ . ' ידעתי שהנריק סנקביץ' כתב בפולנית .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר